אין למהר לבחור באופציה הניתוחית אבל חשוב לזכור כי מדובר בניתוח נפוץ המוביל לשיפור משמעותי באיכות החיים

אני נשאל רבות מתי הזמן הנכון לעבור ניתוח החלפת מפרק ברך/ירך

החלטה לעבור ניתוח החלפת מפרק אינה החלטה פשוטה

תשובתי למטופלי היא שאין למהר לבחור באלטרנטיבה הניתוחית.

ניתוח החלפת מפרק סיכון מול סיכוי

ההחלטה לבצע טיפול רפואי קשורה בדרך כלל בסיכון בביצוע התערבות מול סיכוי לשיפור.

לעיתים ההחלטה קלה בעיקר בסיטואציות בהן יש סכנה מיידית וברורה.

מצבים של סכנת חיים:

כאשר יש פגיעה באיבר הכרחי לקיום חיים (לב, מח, כבד וכד׳),  ברור שהימנעות מפעולה תביא לנזק משמעותי.

במקרה כזה האלטרנטיבה היחידה היא התערבות ניתוחית.

מצבים שבו המטופל לא חש כאב:

כאשר אין כאב משמעותי ואין סכנה אין כל סיבה להתערב.

לא תרופה, לא זריקה וגם לא ניתוח.

מצב הביניים: 

מדובר על מצב שבו לקיחת ההחלטה היא קשה ומאתגרת יותר. 

ההחלטה בסוף היא של המטופל עצמו (בעצה אחת עם הרופא המייעץ ובני המשפחה).

בסוף הוא זה שצריך לחיות עם הכאבים והוא זה שיצטרך לעבור את הליך השיקום.

 

תוכן עניינים

באורתופדיה, רוב ההחלטות אינן קלות

רוב המצבים האורתופדים קשורים באיכות חיים ולא בהצלת חיים או איבר.

כאשר מטופל מדווח על כאב בהליכה

כאב כזה הפוגע באיכות חייו

ובנוסף ישנם צילומים המדגימים העלמות של המרווח הבין מפרקי

אנחנו יודעים שהפתרון העיקרי לשיפור באיכות חייו לטווח הארוך הוא ניתוח להחלפת מפרק.

ניתוח החלפת מפרק
ניתוח החלפת מפרק בחדר הניתוח

ניתוח החלפת מפרק ירך או ברך נועד לשרת מטרה אחת בלבד:

הקלה על כאב ושיפור באיכות חיים

הצורך בהחלפת מפרק נובע ברוב המקרים מתהליך ארוך של שחיקת סחוס (אוסטאוארטריטיס).
 
מדובר בתהליך איטי שנמשך לאורך חודשים ושנים.
 
על כן קשה הרבה פעמים להצביע על הרגע שבו מחליטים שהסבל גדול מידי עד כדי כך שנדרשת התערבות ניתוחית.
 
כשבוחרים בהתערבות שוקלים בדרך כלל סיכוי לשיפור מול הסיכון ״והמחיר״ שבהתערבות עצמה.
 
לדוגמא: במבוגרים עם שברי צוואר ירך יש סכנה כפולה למוות בשנה הראשונה ללא ניתוח ואז שוב מדובר בהחלטה קלה יחסית.
 
יש לזכור כי ברוב המקרים ארוכה הדרך לניתוח ואין לפנות לאלטרנטיבה הניתוחית לפני שמוצו כל הטיפולים הלא פולשניים.
 

בניתוחי החלפת ברך מדברים על 20% שאינם מרוצים ואין דרך לדעת מראש מי יתאכזב ומי לא.

אז למה כן לבצע ניתוח להחלפת מפרק? 

כי זו הדרך הטובה ביותר להקל על הכאב לטווח ארוך בלי להיות תלוי בתרופות חזקות כל הזמן

למה לא לבצע ניתוח להחלפת מפרק?

כי חלק מהמטופלים שעוברים ניתוח נותרים בסוף תהליך השיקום מאוכזבים ולא מרוצים. 

מספר עובדות מרתקות על החלפת מפרק שאתם חייבים לדעת

הייתם מאמינים?

  1. מתחילים ללכת כבר למחרת הניתוח.
  2. מנותח לאחר ניתוח החלפת מפרק אמור להיות מסוגל להגיע לשירותים בעצמו כבר למחרת הניתוח.
  3. במרבית המקרים משך האישפוז יהיה בסך הכול 48 שעות ואפילו פחות
  4. בתחילת תהליך השיקום הולכים עם הליכון בשביל היציבות למרות שהמפרק החדש מספיק חזק בכדי לשאת משקל מיד בתום הניתוח
  5. רוב האנשים שעושים ניתוח להחלפת מפרק בוחרים שלא לחזור לפעילות ספורט הכוללת ריצה וקפיצות מתוך מחשבה שפעילות מאומצת תשחק את המפרק המלאכותי מהר יותר. תפיסה זו עומדת בניגוד למחקרים שהדגימו שאנשים שחזרו לפעילות ספורט לאחר הניתוח לא שחקו יותר את המפרק.
  6. עיקר השיקום לאחר החלפת מפרק קשור בחיזוק השרירים ובהפעלה מתואמת של קבוצות שריר שונות.
  7. חשוב לשלוט בכאב כדי שאפשר יהיה לבצע פיזיותרפיה טובה ולהשתקם.
  8. עיקר הפיזיותרפיה מתבצעת לבד ע"י המטופל בעזרת תרגילים שעליהם עברתם הדרכה עם פיזיותרפיסט מומחה
    מקובל לחזור לנהוג כחודש לאחר הניתוח להחלפת המפרק.
  9. חשוב לזכור כי על אף הנאמר כאן יש שונות בתהליך השיקום שכן לא כולם מתחילים מאותה רמה תפקודית ומאותה שחיקה או עיוות לפני הניתוח.
עובדות על החלפת מפרק
יום לאחר הניתוח תתחילו ללכת

ניתוח לציפוי מחדש של המפרק השחוק

בניתוח החלפת מפרק אנחנו מצפים מחדש את המפרק השחוק

מדובר על טיפול יעיל, מוכח, שעובד טוב לטווח ארוך.

כמו בכל ניתוח בחלק קטן מהמקרים ייתכנו סיבוכים, חשוב מאוד להכיר את הסיבוכים האפשרים בטרם עוברים את הניתוח.

במדינת ישראל מנתחים מעט מאוד מאוד יחסית לעולם המערבי (בערך שליש עד חצי לעומת הממוצע ב- OACD).

מסיבה לא ברורה ניתוח נחשב ברירת מחדל אחרונה שצריך לבצע רק כשממש אין ברירה.

הבעיה שבהגדרה של ״איכות חיים״ קשה להחליט מתי אין ברירה.

דחיה של הניתוח עוד ועוד גוזרת על המטופל חודשים רבים בהם הוא חיי בכאב ועשה פחות משיכול היה לעשות.

מי שצריך להחליט מתי לנתח הוא המנותח עצמו

המטופל הוא זה שחווה את הסבל, הוא זה "שמשלם את המחיר" של לקיחת תרופות והוא גם זה שיצטרך להתמודד עם הניתוח והכאבים הצפויים לאחריו.

הרבה פעמים למטופלים קשה לקבל את ההחלטה בעצמם.

תמיכה משפחתית והכרות של בני המשפחה עם האלטרנטיבות השונות חשובה על מנת לעזור למטופל לקבל החלטה מושכלת הנכונה ביותר בעבורו.

אפשר לבצע ניתוח להחלפת מפרק גם מעל גיל 80, ההחלטה היא כאמור שילוב בין סיכון ניתוחי ורצון לשפר איכות חיים.

אם המפרק שחוק לגמרי (עצם על עצם), הכאב והירידה באיכות החיים משמעותית והסיכון הניתוחי הנגזר ממחלות הרקע אינו גדול כדאי, יש לדון ברצינות באופציה הניתוחית.

פעילות גופנית להקלה על הכאב
פעילות גופנית מתונה מקלה על הכאב
החלפת מפרק כאבים
משאירים את הכאבים מאחור

מה יכולים להיות הסיבוכים? 

מלבד תקופת החלמה של מספר חודשים, לניתוח להחלפת מפרק יכולים להיות גם סיבוכים.

הסיבוך הכי קשה הוא זיהום.

מדובר על זיהום בעצם בשל גוף זר (השתל המלאכותי).

סיבוך זה מחייב אותנו לבצע לפחות ניתוח אחד נוסף לשטיפה ולעיתים אפילו שני ניתוחים הכוללים את הוצאת השתל והכנסת תותב זמני.

במקביל לניתוחים המטופל יצטרך להיות מטופל כחודשיים עם אנטיביוטיקה דרך הוריד .

חשוב לזכור כי הסיכון הממוצע לזיהום הוא קטן מאוד ועומד על 2% בלבד.

כדי להימנע מסיבוך, אני מתעקש שהמטופל יגיע לניתוח בתנאים אופטימליים:

סכרת מאוזנת

תרבית שתן שלילית

משטח אף ללא חיידק עמיד (MRSA).

למטופלים שלי שעומדים לעבור את הניתוח אני מקפיד להסביר בפרטי פרטים מהם הסיבוכים האפשריים.

לצערי לא תמיד ניתן לתפוס ולהבין לעומק את הסיכונים כולם.

ניתוח החלפת מפרק נחשב ניתוח בטוח ונפוץ
לניתוח ייתכנו גם סיבוכים

איך מתמודדים עם כאב?

על מנת לנהל כאב של מטופל אנו נשתמש לרוב בשילוב של תרופות ממשפחות שונות.
 
לכל משפחת תרופות יש יתרונות וחסרונות.
 
ניהול כאב נכון משתמש בתמהיל של תרופות אשר מצד אחד מקל על הכאב ומצד השני לא פוגע בגוף.
 
אין דרך אחת לנהל את הכאב ואין נוסחאת קסם שכן כל אחד מגיב אחרת לתרופות השונות.
 
  • אקמול / אופטלגין
    מקל על הכאב אך לא תמיד מספיק.
    בנוסף, יש חשש מפגיעה בכבד אם נוטלים את התרופות לאורך זמן.
  • נוגדי דלקת
    נותן הקלה זמנית אך כרוך בסיכון לדימום ממערכת העיכול, יתר לחץ דם, פגיעה בכליות, בלב.
    לא מומלץ יותר מ 10 ימים ברצף.
  • נרקוטיקה
    מקל על הכאב, לא פוגע בגוף אבל גורם לעצירות, נימנום ולעיתים בלבול.
  • מגה גלופלקס/ארטריל 
    מבוסס על מחקרים שהראו יעילות של טיפול באמצעות גלוקוז אמין סולפט להקלה על כאב בשחיקת סחוס בברך.
    יכול לעזור כל עוד יש סחוס (אם הסחוס נשחק לחלוטין זה בדרך כלל כבר לא יעזור)
    כמעט שאין נזק או תופעות לוואי.ניהול 

     

טבלת תרופות לאחר ניתוח
דוגמא לטבלה לניהול כאב

איך אפשר לטפל בשחיקת סחוס ללא ניתוח?

פיזיותרפיה – מטרתה חיזוק וייצוב של מפרק.  

עשויה להקל על הכאב, בדקו את הזכאות שלכם לטיפול פיזיותרפיה מול קופות החולים השונות. 

לרוב תוכלו להנות מטיפולי פיזיותרפיה במסגרת סל הבריאות אליו אתם זכאים.

פיזיותרפיה אינה יכולה להזיק כלל ובהרבה מקרי, הקפדה על שגרת אימונים תוביל להפחתה מסויימת של הכאב.

הזרקות – ישנם מספר סוגי זריקות:

  • חומצה היאלורונית – לא מזיקה ועשויה לעזור למספר חודשים במצבים בהם יש עדיין סחוס .
    החסרון העיקרי הוא המחיר שכן מדובר בהליך יקר.
  • סטרואידים- נוגד דלקת חזק. מקל על כאב בחלק מהמקרים אך מעלה את רמות הסוכר אצל סוכרתיים.
  • נוזל פלזמה עצמי (PRP)- לא מזיק ואולי עוזר (אין מחקרים איכותיים שהראו יעילות למטופל), מדובר בטיפול מאוד יקר.
מאמרים נוספים
שחיקת סחוס

החלפת מפרק ברך החלמה

ניתוח החלפת מפרק ברך הוא ניתוח שמשפר את איכות החיים
מדובר על ניתוח מוצלח, נפוץ ובטוח.
לאחר מספר חודשים כבר לא נשאר כמעט זכר לניתוח.

קרא עוד »