אוסטאופורוזיס

אוסטאופורוזיס מה זה

אוסטאופורוזיס או בשמה הנפוץ יותר בריחת סידן היא מחלה הבאה לידי ביטוי בדלדול של העצם.

העצם החולה הופכת להיות פחות צפופה וכתוצאה היא רגישה יותר לפגיעות ושברים.

בעצמות בגופנו מתקיים כל הזמן תהליך מקביל של בנייה ופירוק.

קצב הפירוק והבנייה משתנה לאורך מהלך חיינו.

קצב הבנייה אינו אחיד והוא משתנה גם מאדם לאדם כתוצאה מגורמים כמו:

גיל ומין
פעילות גופנית
תזונה
תורשה
טיפולים תרופתיים
בגילאים הצעירים – עד גיל עשרים – יהיה לרוב קצב הבנייה גדול מקצב הפירוק.

בגיל 20 לרוב תגיע כמות העצם בגוף שלנו לשיא.

בין גיל שלושים לארבעים יהיה קצב הבנייה זהה לרוב לקצב הפירוק.

בעשור החמישי צפוי קצב הפירוק לגבור על קצב הבנייה ועל כן חווים אנשים רבים היחלשות של העצמות.

קצב הפירוק הוא איטי אך מתמשך ועל כן לאורך זמן מדובר באובדן משמעותי.

הליך האבחון

ישנם מספר כלים המאפשרים למדוד את צפיפות העצם.

הכלי היעיל ביותר הוא בדיקת צפיפות העצם באמצעות רנטגן בשיטת DEXA.

הבדיקה היא פשוטה ונותנת תוצאות מדויקות.

בבדיקה זו תימדד צפיפות העצם בעמוד השדרה, באגן ובמפרק כף היד.

מדוע דווקא באזורים אלו?

מכיוון שהם לרוב יהיו האזורים הראשונים להיפגע מדלדול עצם.

על ידי בדיקת אזורים הללו ניתן יהיה לייצר בסיס להשוואה ולנטר את השינויים בצפיפות העצם לאורך זמן.

בדיקות נוספות שניתן לעשות על מנת לבדוק את צפיפות העצם:

אולטרסאונד
CT

לתאום פגישת ייעוץ

ברוב המקרים לא יהיו לאוסטאופורוזיס תסמינים מבוהקים

מהם התסמינים של המחלה?

המחלה לרוב תתפתח בהדרגה.

לרוב לא יהיו כאבים המלווים אותה והיא תתגלה כתוצאה משבר שנגרם לא כתוצאה מטראומה משמעותית.

הרבה פעמים יגרם השבר כתוצאה ממעידה קלה שלא מגובה גבוהה.

סימן ההיכר המובהק של המחלה הוא נטייה לשברים.

כאשר מגיע מטופל אשר סובל משבר שלא נגרם מטראומה כדאי לבדוק האם הוא סובל מבריחת סידן.

הבעיה עם מחלה זו, היא שהעצם מדלדלת שנים ארוכות לפני שיופיע התסמין הראשון.

סימני היכר נוספים יכולים להיות:

אובדן גובה – כתוצאה מבריחת סידן בעצמות עמוד השדרה.
הגבלת תנועה
עקמת

דרגות המחלה

אובדן של מסת עצם יכול להיות בדרגות חומרה שונות.

אוסטאופניה:
תחילת תהליך הדילול של העצם, כשאובדן העצם עדיין קטן מכונה המצב אוסטאופניה.

אוסטאופורוזיס:

כאשר האובדן של מסת העצם הוא משמעותי, אנחנו נקרא לזה אוסטאופורוזיס.

מתי ואיך להיבדק

באופן כללי מומלץ שנשים יבדקו לאחר גיל 60 וגברים לאחר גיל 70.

לאחר מכן את הבדיקה כדאי לבצע כל חמש שנים.

קבוצות הסיכון:

אם אתם באחת מקבוצות הסיכון מומלץ להיבדק בגיל צעיר יותר (50) ובתדירות גבוה יותר (כל שנתיים).

מה הן קבוצות הסיכון:

מי שהיה לו או לקרוב משפחה מדרגה ראשונה שבר אוסטאופורוטי.
היסטוריה משפחתית של אוסטאופורוזיס
משקל גוף נמוך מאוד
מי שלוקח תרופות היכולות להוביל לדלדול עצם או להוביל לאוסטאופורוזיס (לדוגמא prednisone)
מי שנמצאו אצלו ממצאים בעמוד השדרה
נשים מעל גיל 65 או נשים לאחר גיל המעבר (גם אם גיל המעבר אצלך התחיל מוקדם)
חולי סכרת או מחלת כבד/כליות/בלוטת התריס

פיענוח התוצאות

את התוצאות של הבדיקה תקבלו בערכים של מסת עצם.

ההשוואה היא בין הערכים שלכם לערכים מוצעים תקינים/

הערך שתקבלו יהיה ערך T וככל שהערך קטן יותר זה אומר שצפיפות העצם שלכם נמוכה יותר.

ציון תקין נחשב ציון של מינוס אחת ומעלה (1-).

ציון גבולי הוא בין מינוס אחד למינוס שתיים וחצי (2.5-) תוצאה זו מעידה על התחלת תהליך של דילול העצם. מדובר על אוסטאופניה

ציון לא תקין – תוצאה גדולה ממינוס 2.5 היא תוצאה המעידה על אוסטאופורוזיס

הטיפול המנעתי

ניתן לעכב ולשלוט בקצב התפתחות המחלה על ידי אורח חיים בריא.

אורח החיים הבריא צריך לכלול תזונה נכונה הכולל מזונות עשירים בסידן, תוספי מזון, ויטמין D והתעמלות בונת עצם.

יש להקפיד על אורח חיים בריא ומעקב רציף אצל הרופא המטפל על מנת לזהות מתי יש צורך בטיפול נוסף.

הטיפול התרופתי

הטיפול התרופתי מחולק לשניים:

1. מניעת פירוק העצם ובכך בעצם שינוי במאזן בין פירוק לבנייה (תרופות אנטי-קטבוליות)

2. הגברת קצת בניית העצם (תרופות אנבוליות)

לרוב נתחיל בטיפול הראשון שנועד למנוע או להפחית את פירוק העצם.

לנשים סביב גיל המעבר ניתן לתת טיפול הורמונלי אשר התגלה כיעיל בהפחתת הסיכוי לשברים ובהאטת קצב פירוק העצם.

תרופות נוספות שנועדו להאט את קצת פירוק העצם יהיו לרוב ממשפחת הביספוספונטים (מקסיבון, פוסלן, אקטונל, ריבון)

תרופות אלו מאטות או מונעות הפירוק ובכך מטות את מאזן הפירוק והבנייה לכיוון הבנייה.

תרופות אלו יכולות לגרום לתופעות לוואי במערכת העיכול.

תרופות המעודדות בניית עצם כגון טריפרטייד ניתנות לרוב בזריקה תת עורית בתדירות משתנה.

הטיפול טבעי לאוסטאופורוזיס

תזונה

הטיפול הטבעי מתבסס בעיקר על שינוי אורח החיים.

יש לשלב צריכה מוגברת של הרכיבים התזונתיים מסייעים לבניית העצם.

יש להגביר צריכה של מזונות עשירים בסידן, מינרלים וויטמינים.

עלים ירוקים (בייבי, כרוב, חסה)

ירקות, פירות ומינרלים

מוצרי סויה – סויה, מיסו

דגים – בעיקר סרדינים עם עצמות

יוגרט עיזים

מומלץ מאוד לקחת תוספי תזונה של סידן וויטמין D.

מדוע ויטמין D?

ויטמין D עוזר בספיגת הסידן ובכך מגביר את יעילות צריכת הסידן.

יש דרכים נוספות להגברת צריכת הסידן?

ניתן להכין משקה של דבש וחומץ תפוחים בכוס מים חמימים על מנת להגביר עוד יותר את צריכת הסידן.

צמחי מרפא – ניתן להתייעץ עם בעל מקצוע לגבי שימוש בצמחים טבעיים היכולים לסייע בהגברת צריכת הסידן מהמזון אותו אתם צורכים.

תזונה חשובה מאוד אבל חשובה גם פעילות גופנית סדירה:

פעילות מצויינת לבריחת סידן היא הליכה, פעילות עם התנגדות וספורט במים

אין תרופה לשחיקת סחוס והיא מחלה כרונית.

על כן יש חשיבות מכרעת לצריכה מוגברת של סידן עד גיל 30

האם זה כואב?

אוסטאופורוזיס היא לרוב אינה מחלה כואבת.

מדובר על מצב כרוני אשר צריך ללמוד לחיות איתו.

באמצעות שינוי אורח החיים וטיפול תרופתי תוכלו להאט את קצב התקדמות המחלה.

ברגע שהמחלה אובחנה, היא נשארת לכל החיים.

אי־אפשר לרפא אותה, אפשר לכל היותר להאט את החמרתה באמצעות תרופות ושינוי אורח החיים.

מכך משתמע כי ככל שמאבחנים את המחלה מוקדם יותר, כך ניתן להפחית את נזקיה.

אחוזי נכות

אוסטיאופורוזיס מבחינת הביטוח הלאומי מעניקה לסובלים מהמחלה אחוז נכות אחד בלבד על עצם קיום המחלה.

זיהוי המחלה בלבד ללא פגיעה כתוצאה ממנה לרוב לא מצדיק הגשת תביעה לנכות כללית.

דרגת הנכות נקבעת לפי מיקום הפגיעה ועוצמתה.

שבר בעמוד השדרה הנגרם כתוצאה מאוסטאופניה יזכה את הסובל ממנו באחוזי נכות בהתאם לשבר עצמו.

שברים כתוצאה מהמחלה ישוקללו כחלק מהנכות הכוללת.