מה ניתן לעשות כשסובלים מבריחת סידן
תזונה מתאימה
הדבר הראשון שכדאי לעשות זה לשנות את הרגלי התזונה.
מה כדאי ולא כדאי לאכול כשסובלים מאוסטאופורוזיס?
יש לנסות להימנע ככל הניתן ממזונות המפחיתים את היכולת של הגוף שלנו לספוג את הסידן (מלח לדוגמא).
מצד שני יש להעשיר את התזונה שלנו במזונות עשירים בסידן (כמו מזונות ירוקים).
מה כדאי לאכול
כדאי לאכול מזונות עשירים בסידן:
- ירקות ירוקים כמו ברוקולי
- אגוזים ושקדים
- גבינות 5%-9% ויוגורט
- טחינה
- לימון – יש עדויות לקח שהוא מגביר את ספיגת הסידן בגוף.
ויטמין D
את ויטמין זה תצטרכו לקבל מקרני השמש לכן חשוב להיחשף לשמש אבל להשתדל לעשות זאת בשעות בהן הקרינה חזקה ומסוכנת.
בגלל המודעות הרבה לנזקי השמש ובגלל אורח החיים של רבים מאתנו, זמן החשיפה לשמש קצר מידי ואחוזים גדולים מאוד מהאוכלוסיה, כולל אוכלוסיה צעירה סובלים מרמה נמוכה מידע של ויטמין D.
מחסור בוויטמין זה משפיע על מערכות רבות בגוף כולל פעילות השרירים, הכח שלהם וההטיה להתעייף מוקדם.
כדאי מאוד ליטול כדורים של ויטמין D (יש במוצר זמין זה הרבה מאוד יתרונות ומעט מאוד סיכון)
ויטמין K – נמצא בירקות ירוקים ומוצרי סויה השונים
מה לא כדאי לאכול:
סוכר
מלח
חומרים משמרים
בשר אדום
קפאין
משקאות קלים.
החליפו את המיץ הממותק במים ובכך תמנעו גם מצריכה מוגברת של חומצה זרחתית שיכולה לשבש את קליטת הסידן בגופכם.
מה זה בריחת סידן?
המילה אוסטאופורוזיס מורכבת
משתי מילים:
אוסטאו = עצם,
פור = חור
כלומר עצם עם חורים כשמדברים על ״בריחת סידן״ הכוונה היא לדלדול של העצם.
לאורך כל החיים מתקיימים בעצמות שלנו שני תהליכים במקביל:
- מצד אחד מתרחש תהליך של התפרקות העצם
- מהצד השני עצם חדשה נבנית ומחליפה את העצם שהתפרקה.
מדובר על מאזן עדין המשתנה לאורך מהלך חיינו.
מה משפיע על קצב הבנייה והפירוק?
קצב הבנייה והפירוק הוא אישי ומשתנה מאדם לאדם.
הגורם העיקרי המשפיע על המאזן הכל כך עדין הזה הוא הגיל אבל ישנם גורמים נוספים שיכולים להשפיע עליו.
- גנטיקה ותורשה
- תזונה
- ספורט
- מחלות שונות
כל אלו יכולות לזרז או להאט את קצב פירוק העצם.
בנוסף, ידוע כי קצב פירוק העצם גבוה יותר אצל נשים, בעיקר לאחר שנפסק המחזור החודשי.
התהליך הוא הדרגתי, ככל שהוא מחמיר הסיכון לשברים גדל.
שכיבה ממושכת והעדר הליכה מאיצה תהליך ספיגת עצם.
גם אסטרונאוטים החוזרים מתחנת חלל לאחר מספר חודשים ללא נשיאת משקל כלל , חוזרים לרוב עם אוסטאופורוזיס .
תוכן עניינים
חשוב לזכור!
מדובר במחלה כרונית אך יש פעולות שניתן לעשות על מנת לעכב את התפתחותה.
שינוי אורח החיים יכול לעזור רבות לדחיית ועיכוב מהלך המחלה.
הקשר בין הגיל למאזן הסידן בגוף
בגילאים הצעירים (0-16)
בזמן הילדות והתבגרות קצב הבנייה גבוה משמעותית מקצב הפירוק.
בשנים שלאחר מכן (16-30)
המאזן משתווה כלומר קצת הפירוק לרוב יהיה שווה לקצב הבנייה.
בגילאי ה- 30
כמות העצם בגוף שלנו תגיע לשיא שלה
מעבר לגיל 30
במיוחד אצל נשים ובטח לאחר הפסקת המחזור, המאזן מתהפך, וקצב בניית העצם אינו מצליח לפצות על קצב הפירוק.
בריחת סידן - תסמינים
לבריחת סידן אין סימפטומים עד שמתגלה שבר.
ברוב המקרים לא יהיו סימנים לבריחת סידן עד שמופיע שבר לאחר טראומה קלה.
למה יכולה לגרום המחלה?
הסטטיסטיקה מעידה על שכיחות הולכת ועולה עם הגיל של המחלה.
למעשה בגיל המבוגר חלק גדול מהאוכלוסייה סובל מהמחלה עם שיעור גבוה יותר של נשים.
הסיכון העיקרי או המשמעות העיקרית של המחלה היא הגדלת הסיכון לשברים.
ככל שהעצמות הופכות פחות דחוסות הן בעצם הופכות חלשות יותר ועל כן מועדות להישבר ביתר קלות.
גורמים היכולים לזרז את מהלך המחלה
מין – נשים סובלות מהמחלה יותר
גיל – שכיחות המחלה עולה מעל גיל 50
ויטמינים – מחסור בסידן ובויטמין D
אלכוהול – צריכה גבוהה של אלכוהול
סמים וסטרואידים – צריכה גבוה של סמים או של סטרואידים
בעיות הרומונליות
גנטיקה
עישון
מחלות הקשורות בספיקה לקויה של מזון כמו צליאק
מסת גוף נמוכה – כמו במקרים של אנורקסיה
פעילות גופנית – העדר הליכה/ שכיבה ממושכת
איך מאבחנים אוסטאופורוזיס?
האבחון נעשה באמצעות בדיקה ייעודית הנקראת DXA שבודקת את צפיפות העצם.
התוצאות של הבדיקה הן יחסית לנורמה המקובלת.
מי שהצפיפות של העצם היא בנורמה או גבוהה מהנורמה נחשב בריא
מי שהצפיפות נמוכה מהנורמה, נמדד בכמה התוצאה נמוכה מהממוצע לגיל.
בשלב הראשון (חסר קל) נקראת המחלה אוסטאופניה, מדובר על מצב שבו צפיפות העצם נמוכה במעט. (פחות משתי סטיות תקן ) מהטווח הנורמלי אך מדובר על דרגה חמורה פחות מאוסטאופוטריזיס.
לא תמיד תוביל אוסטאופניה לאוסטאופורוזיס.
ההפרדה קשורה בעיקר בהחלטה על התחלת טיפול תרופתי.
ישנם מגוון טיפולים אשר נועדו להאט או למנוע את המשך הידלדלות העצמות וחשוב להיות במעקב רפואי.
בין היתר: תזונה עשירה בסידן, התעמלות בונה עצם, טיפול תרופתי
אוסטאופורוזיס בגיל צעיר
לרוב בריחת סידן היא תופעה נפוצה בקרב נשים בגיל המעבר.
הגיל והירידה בהורמון האסטרוגן, הורמון המיוצר בשחלות, ואשר ייצורו מופסק בגיל המעבר היא הקטליזטור לתופעה.
אחד מכל 3 נשים נמצאת בסיכון ללקות במחלה לאחר הפסקת מחזור.
לעיתים תתפתח המחלה עוד לפני גיל המעבר:
ישנם מחקרים המעידים על כך שיש קשר בין משקל נמוך והפרעות אכילה (אנורקסיה), בעיות בסדירות המחזור, תזונה לקויה (חוסר בסידן) ומחסור בוויטמין D כקשורים להתפתחות המחלה בגיל מוקדם.
אחד מתפקידו של ויטמין ה D לאפשר לסידן להיקשר לעצמות ועל כן חשיבותם המכרעת של הימצאות שני רכיבים אלו בגוף בעת ובעונה אחת.
חשוב לנסות ולאבחן החלשות עצם בגיל צעיר.
בריחת סידן אצל ילדים?
לעיתים נדירות גם ילדים יסבלו ממחלה זו.
לרוב יהיה זה כתוצאה ממחלה אחרת כגון:
הפרעה גנטית נאו צליאק
לעיתים תתפתח אוסטאופורוזיס כתוצאה מהפרעות אכילה אצל נערים ונערות (אנורקסיה)
קשה לאבחן בריחת סידן אצל ילדים שכן בדיקת ה- DXA אינה מותאמת להם.
האבחון והטיפול יעשה על פי סיפור המקרה, המחלה המובילה לבריחת הסידן והנסיבות.
מומלץ להקפיד על תזונה עשירה בחלבון, סידן וויטמין D לצד אורח חיים ספורטיבי פעיל.
בריחת סידן בהריון
בתקופת ההריון חלים בגוף שינויים רבים שנועדו לאפשר לעובר לגדול באופן אופטימלי.
שינויים אלו משפיעים לעיתים על העצמות.
במהלך ההריון התפתחות התינוק מצריכה צריכה מוגברת של סידן ועל כן יש צורך להגביר את צריכת הסידן במזונות שאת אוכלת.
במידה ולא יהיה מספיק סידן במזון שתצרכי יילקח סידן מהעצמות שלך לצורך התפתחות תקינה של העובר.
בתחילה ילקח הסידן מהרזוורות של הגוף, אבל אם גם זה לא יספיק הוא יילקח מהעצמות עצמן.
מצב בו נלקח סידן מהעצמות מחליש משמעותית את הגוף ומעלה את הסיכוי לפתח מחלות בעצמות במהלך ההריון או
אחריו.
כמו שציינתי קודם, במהלך ההריון עולה בגוף יכולת ספיגת הסידן על מנת לחזק את השלד והעצמות ולמנוע פירוק של רקמות עצם.
לעומת זאת בזמן ההנקה יכולת ספיגת הסידן יורדת ועל כן יש חשיבות מכרעת גם אז לתזונה עשירה בסידן וחלבון.
במהלך ההריון וההנקה יש הפרה של המאזן בין איבוד לבנייה של העצם, ועל כן יש איבוד של מסת עצם אך הוא לרוב יתאזן לאחר ההריון.
אוסטאופורוזיס חולפת של הריון
אוסטאופורוזיס של הריון לרוב תהיה מלווה בכאב חזק סביב מפרק הירך.
המחלה אובחנה בהתחלה בנשים במהלך הריון או אחריו.
מדובר על מצב חולף, לא ברור מה הסיבה ומצב זה אינו שייך בכלל לאוסטאופורוזיס שכן אוסטאופורוזיס היא מחלה כרונית שאינה חולפת.
בריחת סידן אצל גברים
ישנם מחקרים שמראים שהסיכוי לחלות באוסטאופורוזיס עולה אצל גברים עם הגיל וגדל משמעותית מגיל חמישים ומעלה.
בריחת סידן משמעותית יכולה להוביל לשברים שורש כף היד בגב ובמפרק הירך (האגן) גם לאחר נפילה שבגיל צעיר לא הייתה גורמת לנזק.
חשוב שגם גברים ישמו לב לגורמי הסיכון של המחלה.
זיהוי מוקדם שלה יכול למנוע סיבוכים לא רצויים.
מאחר ומדובר במחלה כרונית, שכאשר גורמת לשברים גורמת לכאב ולירידה משמעותית באיכות חיים, היא פוגעת רבות בסובלים ממנה.
השפעות המחלה רחבות, ותוצאותיה הן שברים היכולים להפוך מבוגר עצמאי ומתפקד לקשיש שזקוק לעזרה צמודה.
חשוב לציין שמי שעבר שבר צוואר ירך נחשב חולה באוסטאופורוזיס וזקוק לטיפול
ומעקב של אנדוקרינולוג.
בריחת סידן אחוזי נכות
הביטוח הלאומי מכיר על פי ספר הליקויים שלו באחוזי נכות כתוצאה מאוסטאופורוזיס.
אחוזי הנכות נקבעים על פי מיקום הפגיעה.
עצם קיומה של המחלה יזכה אותכם באחוז נכות אחד בלבד.
מאחר ומדובר בשיעור נכות נמוך עצם קיום המחלה עצמה אינו מצדיק הגשת בקשה לנכות כללית.
במידה וישנם השלכות למחלה כגון שברים ניתן לשכלל אותם במסגרת הבקשה לנכות כללית.
ניצולי שואה יכולים לקבל הכרה באוסטאופורוזיס ולקבל אחוזי נכות כללית במידה והמחלה בדרגה גבוהה
באמצעות מעקב שוטף, מגוון תרופות זמינות ושינוי אורח חיים הן מבחינת התזונה והן מבחינת פעילות גופנית ניתן יהיה לעכב / לעצור ולשנות את התפתחות המחלה ואת החמרתה.
יש להתייעץ עם הרופא המטפל במידה ואתם לאחר שבר בשורש כף יד צוואר ירך או חוליה בגב או שהגעתם לגיל 65 ואתם מעוניינים לבצע בדיקה של צפיפות העצם.